Yevamoth
Daf 3a
רִבִּי אַייְבוּ בַּר נַגָּרִי קְרִיסִפּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. לֹא תִהְיֶה אֵשֶׁת הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר. זוֹ אִשָּׁה שֶׁהִיא זָרָה לוֹ. אָֽמְרָה הַתּוֹרָה. לֹא תִהְיֶה לוֹ לְאִשָּׁה אֲפִילוּ מִצְוָה. מֵעַתָּה לֹא תְהֵא צְרִיכָה חֲלִיצָה. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. יְבִימְתּוֹ יְבִימְתּוֹ. הַתּוֹרָה רִיבְתָה בַּחֲלִיצָה. אִי יְבִימְתּוֹ יְבִימְתּוֹ הַתּוֹרָה רִיבְתָה בַּיִיבּוּם. תַּנִּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. מָאֵן יַבְּמִי. זוֹ שֶׁמִּיאֵן יַבְּמִי. לֹא שֶׁמֵּיאֵינוֹ שָׁמַיִם. מֵעַתָּה לֹא תְהֵא צְרִיכָה חֲלִיצָה. הֲוֵוי צוֹרְכָה לְהֵין דְאָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. יְבִימְתּוֹ יְבִימְתּוֹ. 3a הַתּוֹרָה רִיבְתָה בַּחֲלִיצָה.
Traduction
⁠—Non, dit R. Aïbo b. Nagri Qrispi au nom de R. Simon b. Lakish, de ce qu'il est dit (Dt 25, 5) la femme du défunt ne devra pas se trouver au dehors, ni être à un homme étranger, on conclut qu'au sujet de la femme étrangère à un homme (c'est-à-dire qui lui est interdite), la Bible prescrit qu'elle ne saurait être sa femme, fût-il même question d'une prescription religieuse (22)Ainsi, l'exclusion du lévirat pour les femmes qui sont l'objet d'une défense légale est basé sur le texte de la loi.. S'il en est ainsi (s'il y a interdit légal du lévirat), il ne devrait pas être nécessaire non plus (23)Comme il est prescrit ci-après (2, 3). de recourir au déchaussement? C'est que, dit R. Jérémie, de l'expression finale superflue il l'épousera (ibid.), on conclut à une allusion légale relative au déchaussement. Pourquoi cette déduction ne s'étend-elle pas au devoir du lévirat? On répond à cette objection par l'enseignement de R. Ismaël, de ce qu'il est dit (ibid. 7): mon beau-frère a refusé, on conclut qu'en de tels cas on exécute la loi du lévirat, non lorsqu'il y a refus du Ciel (empêchement légal). S'il en est ainsi (24)Puisque ces mots sont dits au sujet du déchaussement., on ne devrait pas non plus avoir recours au déchaussement. Ceci prouve l'utilité de la déduction faite par R. Jérémie que la double expression ''son beau-frère'' vise la prescription du déchaussement pour certains interdits d'union.
Pnei Moshe non traduit
וקאמר ר' אייבו דמהכא נפקא ח''ל דכתיב לאיש זר זו אשה שהיא זרה לו ואסורה עליו ואמרה תורה לא תהי' לו זו לאשה ואפי' במקום מצוה:
מעתה. דמן התורה אסורין ח''ל להתייבם לא תהא צריכא חליצה והא אנן קי''ל דחולצין ולא מייבמין כדתנן לקמן פ''ב:
ומשני ר' ירמיה יבמתו ריבה. דכתיב ועלתה יבמתו השערה ומה ת''ל יבמתו דהא כתיב ברישא לקחת את יבמתו אלא דהתורה רבתה בחליצה וכן דריש בבלי דף כ' יש לך יבמה שעולה לחליצה ואינה עולה ליבום ואיזו זו חייבי לאוין וכדמסיק הכא לקמי' אלא דהכא מעיקרא קס''ד דקאמר סתם ריבה והילכך פריך דנימא דריבה אפילו ליבום:
ומשני כדתני ר''י מאן כו' ולא זו שמיאנה שמים לה ואסרה:
מעתה לא תהא צריכא נמי חליצה. ממיעוטא דמאן יבמי דבחליצה כתיב:
והיינו דקאמר הווי צריכה לדין דר' ירמיה. כלומר דעל כרחך צריך אתה למידרש דר' ירמיה דיליף מיבמתו ומהתם שפיר שמעינן דרבתה התורה בחליצה ולא ליבום דאי הוה כתב ואם לא יחפוץ לקחת את יבמתו ועלתה השערה הוי משמע דהאי דקרינא בה לקחת הוא דמצרכא רחמנא ועלתה השערה לחלוץ אבל חייבי לאוין דלא קרינן בהו לקחת לא קרינן ביה ועלתה וגו' להכי הדר כתב יבמתו למימר דיש לך יבמה אחרת שעולה השערה לחלוץ ואע''ג דלא קרינא בה לקחת שאינה עולה ליבום ושפיר שמעינן תרווייהו מהאי קרא:
רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעוּרָא. אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל מַהוּ שֶׁתְּהֵא צְרִיכָה חֲלִיצָה. אָמַר לֵיהּ. אֶיפְשַׁר לוֹמַר קִידּוּשִׁין תּוֹפְסִין בָּהּ וְאַתְּ אוֹמֵר. אֵינָהּ צְרִיכָה חֲלִיצָה. אָמַר לֵיהּ. הֲרֵי אַיילוֹנִית קִידּוּשִׁין תּוֹפְסִין בָּהּ וְאַתְּ אוֹמֵר. אֵינָהּ צְרִיכָה חֲלִיצָה. אָמַר לֵיהּ. הֲרֵי אַיילוֹנִית מִטַּעַם אַחֵר הוּצֵאתָה. אֲשֶׁר תֵּלֵד. יָֽצְתָה זוֹ שֶׁאֵינָהּ יוֹלֶדֶת.
Traduction
R. Aboun b. Hiya demanda devant R. Zeira: est-ce qu'une veuve sans enfants, dont le beau-frère ne pourrait l'épouser parce qu'il est grand-prêtre, devra procéder au déchaussement? Certes, fut-il répondu; puisqu'en cas de consécration d'un tel mariage contracté indûment, le mariage n'est pas nul, il faudra du moins procéder au déchaussement pour lévirat. Cependant, fut-il objecté, le mariage avec une femme stérile de naissance (reconnue comme telle par des signes externes) est valable, et pourtant il est dit (§ 2) qu'en cas de lévirat il faut qu'elle procède au déchaussement? Une telle femme, fut-il répondu, est exclue parce qu'il est dit (ib. 6): qu'elle enfantera, à l'exclusion de la femme stérile de naissance.
Pnei Moshe non traduit
ר' בון שאל לפני ר''ז אלמנה לכ''ג כו'. ולא שמיע ליה האי דרשה דיבמתו ריבה:
וא''ל איפשר כו'. כלומר דהשיבו ג''כ מן הסברא דאפשר דקידושין תופסין בה כדקי''ל קידושין תופסין בחייבי לאוין ואת אומר אינה צריכה חליצה בתמיה דכיון דבדיעבד תפסו בה קידושין אם קידשה זקוקה לו במקצת מיהת מיקרי שלא תצא על כל פנים בלא חליצה. אי נמי יש לומר דרבי בון נמי סבירא ליה להאי דרשא דיבמתו ומוקי לה בשאר חייבי לאוין והכא באלמנה לכהן גדול דוקא קא מבעיא ליה והיינו מן הנישואין דאיכא עשה ולא תעשה אלמנה לא יקח כ''א בתולה מעמיו יקח אשה ולא בעולה ולאו הבא מכלל עשה עשה וקס''ד דהואיל וחמירא אפילו חליצה לא תיבעי וקא פשיט ליה דהואיל וקידושין תופסין בה צריכה חליצה ובבבלי שם מסיק דחייבי לאוין מדאורייתא חזו ליבום דאתי עשה דיבום ודוחה הל''ת אלא מדרבנן הוא שאינן מתייבמות דגזירה ביאה ראשונה אטו ביאה שניה שכבר קיים העשה ולפ''ז לא מיתוקמא ההיא דרשא דלעיל שם מיבמתו יש לך כו' אלא באלמנה לכ''ג מן הנשואין דמדאורייתא לאו בת יבום היא ורביי' רחמנא לחליצה:
הרי איילונית. דודאי תופסין בה קידושין ובשהכיר בה מיירי ואפ''ה את אומר דאינה צריכה חליצה כדדריש לקמן:
א''ל שאני איילונית דהרי מטעם אחר הוצאתה דגזרת הכתוב הוא דכתיב אשר תלד וגו' וכדדריש לה רב אסי בבלי דף י''ב אבל לא כטעמיה דאיהו ס''ל כערוה ממש היא ואפי' צרתה אסורה בלא הכיר בה ואנן קי''ל דמותרת וכדלקמן סוף הלכה:
עד שאת למד כו'. וכקושיא דרב אחא מדפתי בבלי דף ח' דמאי חזית דאקשת לאחות אשה לאיסורא נקשינהו לאשת אח להיתירא:
למידין ב' איסורין. דהיינו כל העריות במקום יבום שניתוסף עליהן איסור אשת אח מאחות אשה במקום יבום שהיא ב' איסורין:
מאיסור אחד. אשת אח לבד וכחד תירוצא שם:
ור''א בשם ר' בון. אמר טעם אחר דכל דבר שבא מחמת הגורם כגון אשת אח שאחיו גרם לו האיסור ולפיכך כשבטל הגורם שמת אחיו בלא בנים בטל האיסור:
ודבר שאינו בא מחמת הגורם. לחוד דהיינו שאר העריות והן אשת אח אעפ''י שבטל הגורם דאשת אח איסור של העריות נשאר במקומו וכדמסיק:
מה אית לך. במה אתה אומר:
כגון אלו כו'. שמנו במתני':
שלא תאמר בתו. והה''ד כל העריות שאסורות לו עד שלא נשאו לאחיו והוי אמינא דאחר שנשאו לאחיו ומת בלא בנים מותרת להתייבם קמ''ל דשאני הכא דלאו בטל הגורם הוא אצל איסור העריות:
לוי כו'. בבלי דף ט':
אמו אנוסת אביו. שהיא מותרת לאחיו ונופלת לפני בנה לייבום:
ולמה. ומ''ט:
א''ל. בשביל דר''י אוסר באנוסת אביו לקמן ריש פרק י''א ואנן לא תנינן אלא מידי דלית בי' פלוגתא כדלקמן:
עַד שֶׁאַתְּ לָמֵד כָּל הָעֲרָיוֹת מֵאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ לְאִיסּוּר. לְמַד כָּל הָעֲרָיוֹת מֵאֵשֶׁת אָחִיו לְהֵיתֵר. אָמַר רִבִּי מָנָא. לְמֵידִין שְׁנֵי אִיסּוּרִין מִשְּׁנֵי אִיסּוּרִין. וְאֵין לְמֵידִין שְׁנֵי אִיסּוּרִין מֵאִיסּוּר אֶחָד. רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי אָבוּן. כָּל דָּבָר שֶׁהוּא בָא מַחְמַת הַגּוֹרֵם בָּטֵל הַגּוֹרֵם בָּטֶל הָאִיסּוּר. וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ בָא מַחְמַת הַגּוֹרֵם אַף עַל פִּי שֶׁבָּטֵל הַגּוֹרֵם הָאִיסּוּר בִּמְקוֹמוֹ. וּמַה אִית לָךְ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. כְּגוֹן אֵילּוּ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים. שֶׁלֹּא תֹאמַר. בִּתּוֹ עַד שֶׁלֹּא נִישֵּׂאת לְאָחִיו אֲסוּרָה לוֹ. נִישֵּׂאת לְאָחִיו מוּתֶּרֶת לוֹ.
Traduction
Au lieu de conclure à l'interdit pour certains degrés de relations illicites, en les déduisant de la défense de s'unir à la sœur de sa femme, pourquoi ne pas conclure au contraire que c'est permis, par déduction du cas de la femme d'un frère défunt? C'est que, répond R. Mena, on déduit deux défenses (concernant les degrés de relations illicites) de deux autres défenses (la relation illicite avec la sœur de sa femme, ou avec la femme de sa sœur), mais non deux défenses d'une seule (le seul cas de la femme du frère). R. Éléazar au nom de R. Aboun dit (un autre motif) (25)Cf. (ci-après (3, 1) (et (4, 10).: tout interdit d'union provenant d'une cause (par quelqu'un qui le provoque), cesse dès que la cause de l'interdit n'a non plus lieu d'être; mais lorsque l'interdit est indépendant d'une telle cause, il subsiste, malgré la disparition de cette cause. Or, ceci a lieu par exemple, dit R. Yossé b. R. Aboun, dans l'une des quinze classes de femmes énoncées par la Mishna; ainsi la fille de quelqu'un est aussi bien interdite à cet homme sans être mariée à son frère, qu'après avoir été mariée à son frère et être devenue veuve.
Yevamoth
Daf 3b
לֵוִי בַּר סוּסַיי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי. נִיתְנֵי שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים. אִמּוֹ אֲנוּסַת אָבִיו נְשׂוּאָה לְאָחִיו מֵאָבִיו. אָמַר לֵיהּ. נִיכַּר אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁאֵין לוֹ מוֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ. וְלָמָּה. אָמַר לֵיהּ. בְּגִין דְּרִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה אוֹסֵר בַּאֲנוּסַת אָבִיו וּמְפוּתַּת אָבִיו. וְלֹא מוֹדֵי רִבִּי יְהוּדָה שֶׁאִים קִידְּשָׁהּ שֶׁתָּֽפְסוּ בָהּ קִידֻּשִׁין. אֶלָּא בְגִין דְּתַנִּינָן שֵׁשׁ עֲרָיוֹת חֲמוּרוֹת מֵאֵילּוּ. מִפְּנֵי שֶׁהֵן נְשׂוּאוֹת לָאֲחֵרִים צָרוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת. וְתַנֵּי רִבִּי חִייָה כֵן. אִם יְכוֹלוֹת לְהִינָּשֵׂא לְאָחִיו שֶׁלֹּא בַעֲבֵירָה צָרוֹתֵיהֶן פְּטוּרוֹת מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּיבּוּם. וּמִכּוּלָּם אֵין לָךְ אֶלָּא אִמּוֹ אֲנוּסַת אָבִיו נְשׂוּאָה לְאָחִיו מֵאָבִיו. לָמָּה לֹא תַנִּיתָהּ. בְּגִין דְּתַנִּיתָהּ רִבִּי חִייָה לֹא נִיתְנִינָהּ. כָּל שֶׁכֵּן נִיתְנִינָהּ. אֶלָּא בְגִין דְתַנִּינָן. אֲחוֹתָהּ שֶׁהִיא יְבִימְתָּהּ אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתִייַבֶּמֶת. וְאַתְּ מִשְׁכַּח בְּכוּלְּהוֹן 3b אֲחוֹתוֹ שֶׁהִיא יְבִימְתּוֹ מִתְייַבֶּמֶת. חוּץ מֵאִמּוֹ אֲנוּסַת אָבִיו נְשׂוּאָה לְאָחִיו מֵאָבִיו.
Traduction
Levi b. Soussy objecta devant Rabbi: La Mishna, qui énumère quinze classes de dispenses, devrait en compter une seizième, savoir celle d'une femme violentée (on séduite) par un homme dont elle aurait épousé ensuite le fils qui meurt sans enfant (elle pourrait se trouver sujette au lévirat à l'égard de son propre fils, si un frère de ce dernier, du côté paternel, l'avait épousée puis est mort)? On reconnaît que cet homme n'a pas de cervelle dans la tête, fût-il répliqué. Pourquoi Rabbi a-t-il répondu aussi dédaigneusement à l'objection de R. Levi? C'est qu'il s'agit d'une hypothèse inadmissible, car R. Juda ne permet pas (11,1) d'épouser la femme violée ou séduite par le père (comme un tel lévirat ne saurait, selon lui, survenir au frère paternel, il n'est pas besoin de poser ici la question de ce cas en litige). Mais R. Juda ne reconnaît-il pas que si, malgré l'interdit, un tel mariage a été contracté indûment, il devient valable? C'est qu'il est dit ensuite (§ 5): '' Il y a six degrés de parenté dont la relation illicite est plus grave que celle des quinze classes précédentes, en ce que ces femmes peuvent seulement épouser d'autres que le frère, et leurs adjointes devenues veuves sont libres de bénéficier du lévirat. '' Or, R. Hiya a expliqué cette dispense ainsi: lorsqu'une de ces six classes de femmes est apte à épouser le frère du défunt, sans qu'il y ait un obstacle légal, la veuve adjointe est du même coup dispensée tant du déchaussement que du lévirat, et parmi les six classes énumérées là, il n'y a qu'un cas de mariage possible sans interdit légal, c'est celui de la femme violée on séduite par le père, qu'un frère du côté paternel aurait épousée. Pourquoi donc la Mishna (Rabbi) n'en parle-t-elle pas aussi? Si c'est parce que R. Hiya en parle d'autre part (dans une barayeta), on devrait à plus forte raison en parler dans notre Mishna. C'est qu'il est dit plus loin (2, 3): '' Si de deux sœurs veuves l'une peut épouser le beau-frère (quoique sœur de celle qui serait interdite à ce beau-frère par son degré de relation illicite, étant belle-mère ou belle-sœur), le survivant pourra procéder soit au déchaussement, soit au mariage ''; or, ce cas est applicable à chacune des quinze classes énumérées sauf au cas de la femme violentée ou séduite, qu'a épousée le frère du côté paternel, maintenant défunt (voilà pourquoi il n'est pas question de ce seizième cas).
Pnei Moshe non traduit
ופריך ולא מודי ר''י שאם קידש אנוסת אביו כו'. וא''כ משכחת לה בשעבר וקידשה ונפלה לפני בנה וליתני:
אלא בגין כו'. וההיא ודאי כר' יודה היא דקתני אמו ואשת אביו וכדדייק שם מאי אמו אילימא נשוא' אביו היינו אשת אביו אלא לאו אנוסת אביו וקתני לאחרים אבל לאחין לא. ואכתי לא מסיק דלא קתני דאי עבר עד לקמי':
ותני ר''ח בתוספתא פ''א כן דקאמר שם נישאו לאחין שלא בעבירה צרותיהן פטורות:
ולא משכחת לה. מכל שש העריות אלא אמו אנוסת אביו. והיינו לרבנן דשלא בעבירה היא ולרבי יודה דבעבירה היא מכל מקום בדיעבד משכחת לה דפוטרות צרותיהן:
ולמה לא תנינן. במשנה גם כן אם בשביל דתני ר''ח בברייתא כ''ש דנתנינה ג''כ במתני':
אלא בגין דתנינן כו'. על חמש עשרה העריות דמתני' ובכולן את משכח אחותה כו' חוץ מאמו אנוסת אביו. דהא ע''כ נמי בעינן למצוא האסורה לזה מותרת לזה וכדאמר בבלי דף י' דבתרתי לא משכחת לה באנוסת אביו. דאי יעקב ב' אחיות אנס ונשא ראובן את א' מהן ושמעון האחרת ומתו ונפלי לפני בניהם לוי ויהודה שנולדו להן מיעקב. אחותה שהיא יבמתה משכחת לה. והאסורה לזה מותרת לזה לא משכחת לה לפי ששתיהן אסורות על שניהן א' משום אמו והאחרת משום אחות האם ואי יעקב ב' נכריות אנס וילדו לו ב' בנים (וברש''י שם בנות וט''ס הוא) ונשאום ב' בנים מאשה אחרת ונפלו לפני בניהם האסורה לזה מותרת לזה משכחת לה אבל לאו אחיות הן ועיקרא דמילתא משום יבום ב' אחיות נקט:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source